ציון משתמשים
מודעה
על הפודקאסט – עם ישראל חי
רן הר נבו ומעין לאוב מחליפים את מכונת הרעל במוכנה של תקווה 💙🤍 אורח חשוב בכל פרק חדש.
פרטים נוספים
הגשה: רן הר נבו, מעין לאוב
הפקה: יאללה תקווה
אתר:
החסרנו משהו? מצאתם טעות? כתבו לנו.
עם ישראל חי
ציון משתמשים
רן הר נבו ומעין לאוב מחליפים את מכונת הרעל במוכנה של תקווה 💙🤍 אורח חשוב בכל פרק חדש.
הגשה: רן הר נבו, מעין לאוב
הפקה: יאללה תקווה
אתר:
החסרנו משהו? מצאתם טעות? כתבו לנו.
היי,
תודה על הפודקאסט.
מעיין – אותך הכרתי בסרטון שהוקדש לזכרו של ואטורי. צריך לומר את זה ביושר, הצחוק שבא לי היה לא מידתי בעליל. ועוד יש את ביסמוט על הדרך. אגב, ויש לומר את זה ביושר, אומנם ואטורי כסיל אפילו יותר מביסמוט, אבל עדיין – בקטע של משימות מורכבות, דברים כמו לחרב את היחסים עם ביידן, איפה שזה הארד קור אמיתי, הוא הרבה יותר מוכשר.
רן – אותך הכרתי בהקשר המחאה, שהיא אחד האירועים המכוננים של עם ישראל. בהסתייגות אחת, וצריך לומר את זה ביושר – אם המחאה מצליחה היא תקבל מקום כבוד בספרי ההיסטוריה של עם ישראל, אבל אם נכשלת היא תובל על ידי חסידי אומות עולם כמו ברדוגו ישירות אל פח האשפה של ההיסטוריה. אומנם במקום כבוד לצידו של ינון מגל, ואולי אפילו קרוב לביבז ושורק׳ה, אבל עדיין לא גאווה גדולה.
עכשיו ברצינות – יש לי הצעה.
הפודקסט שלכם הוא חלק ממכונת האיחוד, אשר נמצאת בקרב לא פשוט (״קרב לא פשוט״ זה ביטוי מכובס למושג ״קרב חייה״) מול מכונת הרעל. מעולם לא הצליחו רבים כל כך (נגיד מאות אלפים בהפגנה) להירמס על ידי מעטים כל כך (נגיד שתי מכתזיות, בן גביר אחד, וכמה סוויסות), באופן מוחלט כל כך. מספר הקסם, 64, יודע להעביר תקציבי ביזה, לשים דגנרט כמו אייכלר לנהל ישיבות כנסת, ולנרמל חשוך כמו פינדרוס (לזכותו יש לומר שזה לא פשוט להסתובב ברחוב עם שם כמו ״פין דרוס״). תביא מיליונים לרחובות – 64 זה עדיין 64, גם אם זו תוצאה של חיבור 64 אפסים.
בחזרה אל ההצעה – תביאו מדי פעם אנשים ממחנות אחרים. לא חייבים בתדירות גבוהה. ותוציאו פרקים מאחדים, פרקים מרגשים, פרקים מעוררי השראה – יש לכם את זה. תתחילו עם קהל אוהד כמו ארבל וקחו את זה משם.
כאן זו נקודת יציאה מקריאת המגילה. בסופו של יום אתם אנשים עובדים לכאורה.
נספח א׳ – בועז ביסמוט:
כחלק מהתחקיר לקראת כתיבת יצירת מופת זו, שאלתי את עצמי למה דביל (דביל אמיתי, דביל גזעי, דביל עם תעודות דביל – לא סתם דביל רגיל) כמו ביסמוט מעלה לי ככה את הסעיף.
הבעייה היא חווית חוסר האונים. לא מסוגל להשלים עם כך שדבר כזה (ילד כאפות, טיפוס מתחכם ברמה של גן חובה ביום טוב, עם לשון מספיק עמוקה שאפילו דיסטל זה ילד לידו) שולט בעוצמה כזו על החיים שלי. ביסמוט יגיד שזה גשם, אז זה גשם.
נספח ב׳ – מאיפה יבוא האיחוד?
יש דבר שכל הישראלים מסכימים לגביו, גם אם הם לא יודעים את זה. חרדים, משיחיים, ערבים, חילונים, שמאלנים, ימניים, ואפילו כהניסטית בכירה כמו הר-למך.
את החטופים אנחנו רוצים בבית. אנחנו חלוקים על המחיר, על הדרך, על החשיבות – אבל אם אפשר היה להחזיר בחינם, אף אחד לא היה מתנגד. אפילו ביבי, למרות שזה בין 0 ל 132 קולות נוספים שיצביעו עבור יריביו. ולו רק כי תרחיש של חטופים בבית (והרי ברור שביבי הוא האחראי להחזרתם, הוא זה שקיבל את ההחלטות הקשות, הוא זה שעמד כחומה בצורה כנגד הלחצים שהפעילו עליו שקר כלשהו) זה אירוע שמביא הרבה מאוד קולות, גם אם ביבי הוא האחראי לזה שיש חטופים מלכתחילה.
לוקחים את ההסכמה לגבי החטופים וממנפים אותה. זה כל הסיפור.
בכל מקרה – בהצלחה יא אלופים.
נ. ב.
לא מבין תקטע הזה של הריגשי נחיתות מול מה קשור. שמעתי אותם פעם אחת לפני שהגעתם ועוד פעם אחרי שחלקתם להם כזה כבוד אחרון. בשתי הפעמים לא שרדתי יותר מרבע שעה. סתם פודקסט מייבש.
ל-2 האנשים היקרים שאתם, אני מאוד מקווה שתקראו את המילים הבאות.
הגעתי לכאן אחרי שראיתי את זה: https://www.instagram.com/yallatikva/reel/C8O8Yjsocsa/.
רן, ריגשת ועשית צמרמורות בכל הגוף ואתה מנהיג מלידה. בגלל זה חיפשתי את השם שלך עד שהגעתי לדבר הקסום הזה פה שיצרתם.
שמעתי את הפרק הראשון, וכבר בהתחלה שלו עצרתי אותו כדי להיחשף לחצי השני בפודקאסט – מעיין, שהכישרון, החדות והמאנץ' שאת מביאה פשוט מטריף והסרטונים שלך לפנתיאון אחד-אחד, ואז המשכתי.
ריגשתם בפרק הראשון ב-3 נקודות ואני רוצה לפרט לכם למה:
בדקה 21 – "לא תהיה אחדות עד שאנחנו לא ניקח את האנשים האלה ואת התרבות הזאת ונעיף אותה לשוליים ויהיו פה בחירות ויבחרו פה אנשים חדשים משני הצדדים שחושבים שכל הסגנון הזה הוא טומעה".
נגעת באחת הנקודות שלדעתי המוחים נגד ביבי מפספסים. לא מספיק בחירות, אלא חייבים שיבחרו אנשים מסוג אחר. וצעדים יותר פרקטיים: חייבים חוק שמגביל בזמן כהונה מקסימלי ראש ממשלה.
וחלום פחות פרקטי אבל הכרחי להישרדות שלנו: חוק שמגביל אפילו חברי כנסת בתקופה מקסימלית (לא רצופה) של נגיד 10, 12, אפילו 20 שנה – שיגרום להם לעבוד למען הציבור ולהפסיק לעבוד בעבודתם העיקרית שהיא להיבחר מחדש (חלוקת ג'ובים + אייטמים בתקשורת מישהו?). ודבר נוסף, שיגרום לאחרים טובים יותר להחליף את מי שמילא את זמנו. התחלופה היא קריטית, וזה המסר שצריך לעבור מהמחאות. הלוואי.
בדקה 26 – "למה הדבר דומה" whataboutism. פשוט חדות וניתוח לעניין שכ"כ חסר כאן בארץ. בתקשורת של היום, אינסוף פאנלים ומילים ריקות מתוכן נזרקות לחלל, בלי האמת הפשוטה או המורכבת שמעידה על איכות. כשהפוליטיקה והתקשורת נפגשים בנקודה שבה הרייטינג האישי הוא מעל הכל, אז יצירת רגשות שליליים והקצנה הם הכלי העיקרי. וכן, פחות תוכן איכותי וישר שמקדם את כולנו לאנשהו, וזה כואב בלב.
בדקה 30 – הקול הכי שפוי שמדינת ישראל צריכה – כדי לשרוד מול האויבים שלנו. "אנחנו לוקחים לכם אדמה. ואתם תשלמו על מה שעשיתם. עשיתם משהו? יש לזה מחיר! על מנת שלא תעשו בפעם הבאה".
"אחת הבעיות… נובע מהעובדה שיש פה ממשלה ואפילו אופוזיציה דרך אגב, שמסרבים לדבר על איך נראה יום של אחרי המלחמה".
ולהלן החזון מפי מילואימניקים רבים:
במקום או כיבוש מלא, שליטה באויב (האזרחי) ואולי גם התיישבות לא רציפה עם גבולות מדינת ישראל
ובמקום או נסיגה מלאה לגבול הקודם כאילו כלום ושום דבר
2 גישות שניסינו שוב ושוב – אם זה ביו"ש ואם זה בלבנון ששם ניסינו את 2 הגישות הקיצוניות האלה,
הגיע הזמן:
לגישה חדשה שמשלבת בין ההיפרדות מהאויב שרוצים בשמאל הציוני לבין מחיר באדמה מהאויב שרוצים מכל קצוות הקשת הפוליטית. היו זמנים יפים למדינת ישראל שבה דובר רבות על "הרחבת גבולות המדינה על חשבון האויב". כולל בחלקים שמזוהים שמאלה יותר מאחרים.
במציאות שבה האויבים שלנו שמים בראש סדר העדיפויות שלהם את האדמה, ועבורה הם מוכנים להקריב הכל כולל חיי אדם רבים, לא ניתן אלא להרתיע באמצעות פגיעה באדמה.
שמירה על היפרדות ורצף טריטוריאלי למדינת ישראל היא חשובה באותה מידה. בשבילנו.
ולכן, רק צעד אחד יעשה שלום-בית פנים ישראלי ובו זמנית ירתיע ויכריע מדינית את האויבים שלנו:
הרחקת הגבול הרישמי. נסיגה אמנם, אבל לגבול חדש. לקיחת אדמה סמוכה לגבול (שבעיקרה מיותמת ממגורי אדם בשגרה), סיפוחה למדינת ישראל והכרזה על גבול חדש.
גם אם יהיה מדובר במשהו סמלי, אם ידעו ברצועה שהם לא מקבלים את כל השטח-אדמה שלהם בחזרה, ירד להם האסימון שיש מחיר בלתי נסבל עבורם בדבר שהוא מעל הכל. האדמה שלהם היא קדושה ממש.
מדיניות שבה מדינת ישראל מרחיבה את גבולותיה בכל מלחמה עם אויב שכן, תביא לא רק להרתעה, אלא לשקט אמיתי שייצר כאן שלום דה פקטו.
אין אף צעד אחר שיביא רק ליתרונות רבים כ"כ (איחוד בעם, הרתעה ברצועה, הרתעה של אויבים אחרים כמו לבנון שיחששו מסיפוח כפי שעשינו עם רמת הגולן, כיבוד ההקרבה הצבאית והאזרחית של הלחימה ע"י אי הסכמה לסגת מכל השטח שנכבש, חיסכון בחיי אדם כולל לאויב כי משך המלחמות יוכל להתקצר, אופק מדיני, שטח חדש שיחצוץ בין האויב שלא הולך לשום מקום לבין ישובי העוטף שרוצים לחזור הביתה, ועוד).
החיסרון היחיד – שכדי לעמוד בדין הבינלאומי ישראל צריכה להיות חכמה. זה לא שהדין לא מאפשר סיפוח שטחים, אלא שזה טריקי ועד היום סיפוח רמת הגולן לא מוכר ע"י חלקים גדולים בעולם הצבוע.
אבל ביטחון ישראל לפני הכל, לא?
זה אופק מדיני. זה להפוך "נצחונות" צבאיים זמניים, ל"נצחונות" מדיניים ארוכי טווח. ובינינו, אלה לא נצחונות כי בכל מקרה הפסדנו. אלה לכל היותר הכרעות.
אם האויב יפנים שבכל פעם שיפגע בנו מדינת ישראל תיקח לו אדמה, הוא מהר מאוד יניף דגל לבן אמיתי בתוך עצמו. אחרת – הוא יראה את מדינת ישראל גדלה על חשבונו עוד ועוד. כי אין לנו ברירה אחרת.
(נ.ב עם הזמן מדיניות שכזאת תצמצם עד תעלים את אותם משיחיים שרוצים התיישבות לא רציפה ושליטה יהודית על אויב אזרחי).
מקווה שזה חידד לכם, לשניכם, משהו קטן בכיוון הרצוי שאליו אנחנו שואפים להגיע. אולי אפילו הזריק מעט אופטימיות.
קודם כל הנהגה – שחסרה כאן כל כך – גם בפוליטיקה הארצית, גם בגופי הביטחון וגם בתקשורת – 3 מקומות קריטיים שבלי הנהגה ראויה בהם, היאוש מנצח – וזה האויב הכי גדול שלנו.
ודבר נוסף שינוי המציאות ויצירת משוואה אמיתית שתבטיח באמת שמה שהיה לא יהיה. זה הניצחון האמיתי.
למדינת ישראל אין ברירה, אלא להיות מעצמה אזורית.
מעצמה דמוקרטית ליברלית. ובעיקר – מלוכדת על אף המחלוקות.
ולסיום בואו לא נשכח, יש לנו יותר דברים שמאחדים אותנו מאשר שמפלגים אותנו.
תשתדלו להתמקד במאחדים.
הרבה בהצלחה!
עם-ישראל-חי
לשניכם 🙏 אני מקוה שאתם יודעים כמה התוכנית שלכם חשובה מחזקת ונותנת לי אישית תקוה שנתגבר . אתם קול חשוב להכניס אולי לעם הזה תמונה אמיתי של מה קורה ולמה קורה . אישית לא מפסיק להפיץ ולבקש מכל מי שאני פוגש לשמוע אותכם . ברוכים אתם ותודה שאתם קיימים 🙏
אלופים אתם!
אני מאזין קבוע. נהנה מאוד.
תודה רבה תמשיכו