תולדות המין הכלכלי

כבר כמעט מאה שנה שהומו אקונומיקוס פועל כדי למקסם את התועלת שלו. לאחר הטיפול של נייט, שהפך את הומו אקונומיקוס שלנו ליצור מגוחך, לקריקטורה של אדם שעסוק כל הזמן בשיפור המצב שלו, ברור לכל שאף אחד לא באמת מבין מהי התועלת הזו שהוא פועל כדי למקסם. מהו הדבר שהומו אקונומיקוס שואף אליו? איזה מין מושג זה “תועלת”? איך אפשר לזהות אותו? או למדוד אותו? איך אפשר לדעת שהומו אקונומיקוס מיקסם את התועלת שלו אם הוא אינו יודע מה הוא מחפש, איך זה נראה, ואיך מודדים את זה? אולי הגיע הזמן לוותר על המושג העמום הזה.

אבל, מצד שני, לאבד את השאיפה היחידה שיש לו משמעותו לאבד את האישיות שלו. אם לא תהיה לו תועלת למקסם  – מה יישאר להומו אקונומיקוס? מה יהיה המניע שלו בחיים? מה יישאר ממנו אז?

האם אפשר להשליך את התועלת מבלי להשליך את האדם הכלכלי יחד איתה?   

יש לנו עמוד פייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=100088634295323

ואפילו דואר! : [email protected]

בפרק מופיעים הקטעים המוסיקליים הבאים:

“Good Times”  and “Climbing the Mountain” by Podington Bear, Free Music Archive, licensed under a Attribution-NonCommercial 3.0 Unported (CC BY-NC 3.0)

“Arequipe”, “Organza,” “Jog to the Water,” “Some Nights End” and “Jeanie’s Melody” by Blue Note Sessions, Free Music Archive, licensed under a Attribution-NonCommercial 4.0 International (CC BY-NC 4.0)

“Man in the River – Instrumental” by Lobo Loco, Free Music Archive, licensed under Attribution-NonCommercial-NoDerivs 4.0 International (CC BY-NC-ND 4.0 Deed)

“Alone” by Arthur Freed and Nacio Herb Brown, Tommy Dorsey Orchestra, available at: https://archive.org/details/1935-USA-Archives-1935-11-07-Tommy-Dorsey-Orch-Alone

“There Was a Time” and “The Great Sea” by Scott Buckley, licensed under a Creative Commons Attribution 4.0 International License