שלך, אני

פרק שמתחיל נבול ומסתיים פורח
על הטבע. על עוצמתו וכוחות הריפוי שיש בו עבורנו.
עם נעה ישראלי רוזנברג, טבע תרפיסטית, מנחת תוכנית לימודי הטבע כמרחב מרפה ( עם יובל ארזי).
דיברנו על כוחותיו של הטבע שמאפשרים לנו להרגיש בו את עצמנו באופן אחר
על המשמעות של להיות במרחב פתוח לפתיחת חסימות בלב
על חיבור – לעצמי, לאחר, לסביבה
על ניתוק – מרעשי היומיום ומשמעות של להאט
על התקוה שבמחזוריות
ועל הבסיס – יסודות הקיום – האדמה, המים, האויר והאש והאופן המיטיב שבו הם עומדים לראשותנו.
והכל בצעדים קטנים ובטוחים. רכים ועדינים. כי כמו שנעה אומרת. כשיוצאים לטבע, הכי חשוב שיהיה לנו נח ושנרגיש בו מוגנים.
שיחה מלאת אויר ואופק.
והמכתב, נעה כתבה אותו בראשית המלחמה ביוון, שם שהתה עם משפחתה, כשפה היה עבורם סוער ומאיים מדי. הוא סובב סביב עץ תאנה. כי לעצים, ככה נעה יודעת להרגיש, יש לב פועם וידע קדום שיכול מאד לשרת אותנו.