
ציון משתמשים
על הפודקאסט – אינטרוספקציה
בפסיכולוגיה קיימים מחקרים רבים שנועדו לחשוף את המניעים של התנהגותנו האנושית, אבל כמה מהמחקרים הללו אנחנו באמת מכירים, או מבינים?
אנחנו מאמינים שהאקדמיה לא חייבת להיות כל כך מבלבלת; לכן, החלטנו להביא את החוקרים והחוקרות הטובים ביותר שלנו לדון בהיבטים הרבים של הפסיכולוגיה – בגובה העיניים.
בהסכת (פודקאסט) הזה, נארח דמויות שונות מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה
כדי ללמוד עוד על מחקרים עדכניים, על התנסויות של סטודנטים.ות בקמפוס ועוד.
האזנה לכל פרקי הפודקאסט
עמית וענבר מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה מנגישים את המחקר האקדמי ועוזרים להבין מה אפשר ללמוד ממנו על החיים של כולנו.
לפני כחודשיים נתקלנו בסרטון של המנטליסט נמרוד הראל מבצע תרגיל עם נבחרת השחייה האומנותית של ישראל, ונמצא בתגובה הראשונה. בסרטון אפשר לראות את נמרוד מבקש מאחת הבנות לחשוב על קלף ולא לספר לשאר. בעזרת יתר הנבחרת הוא מנסה שהן יגיעו לסנכרון מיטבי – כמו שנדרש מהן בשחייה אומנותית – כדי שיבינו איזה קלף עלה בראש אחת הבנות. בסוף הסרטון הן אכן מצליחות לעשות זאת ולשלוף את הקלף הרלוונטי, 8 לב אדום. לצד הפרגון שיש לנו לנמרוד הראל, אנחנו מעוניינים בדבר מסוים שהוא עושה בסרטון הזה ונוגע לקשב של הצופה.
באופן מאוד פשטני*, קשב הוא היכולת שלנו להתמקד בגירוי מסוים לאורך זמן. הוא היכולת שעוזרת לנו לבצע שתי משימות במקביל כמו לנהוג ולדבר בטלפון (ברמקול כמובן), או היכולת שעוזרת לנו למקד את המבט וההאזנה למי שננהל איתו שיחה בתוך חדר רועש ומלא בהסחות. נסו לחשוב על סיטואציה שבה אתם אכן בחדר כזה, ותנסו להקשיב לכל השיחות במקביל. זה יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי כי הקשב שלנו הוא כמו מיכל שיש לו כמות משאבים סופית. אנחנו זקוקים לעשות בחירה למה אנחנו מקשיבים ולמה לא. לכן, הקשב שלנו חשוב מאוד כי הוא עוזר לנו באופן יומיומי להתמודד עם כמות אדירה של מידע בעולם שסביבנו ולחלץ ממנו מה רלוונטי.
אחרי שדיברנו קצת על קשב, נוכל לחזור לדוגמת המנטליסט שמציג לכם חפיסת קלפים. כשאנחנו צופים בסרטונים האלו אנחנו מרגישים שאנחנו מעט נדרכים. העיניים שלנו מנסות להבין מאיפה יגיע הטריק. שלא נאבד את הקשב ויעבדו עלינו בעיניים. במילים אחרות, אנחנו ממקדים את הקשב שלנו בכל מיני גירויים ומנסים לא להיות מוסחים מדברים שקורים מסביב. הבשורה הכואבת היא שלפעמים זה מה שמכשיל אותנו. בחרנו למקד את הקשב בעבודת הידיים שלו, וכאשר אנחנו ממוקדים באיזור מסוים אנחנו מגדילים את הסבירות שנאבד חלק מהמידע שמונח מולנו. למשל, אנו נבקש מכן להסתכל על כמות השחייניות בנבחרת. אחרי שראיתן שהן 8, נבקש מכן להסיט את הקשב עכשיו לצורות שנמרוד מייצר לפעמים עם ידיו. יכול להיות שעד כה לא מיקדתן את הקשב באלו, אך עכשיו זה נראה ברור מאליו.
ומה לגבי שאר הדברים שנמרוד עושה בסרטון? את זה תצטרכו לשאול אותו, אנחנו מתעניינים בפסיכולוגיה. בגלל זה, אירחנו בפרק 19 את פרופ’ יפה ישורון, חוקרת קשב מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה לשיחה צפופה על קשב ו-2 טלוויזיות בסלון. נסענו בנתיבי איילון כדי להדגים עומס תפיסתי, עצרנו להתרעננות כדי להבין מהו קשב סמוי וקיבלנו דוגמאות יישומיות מהשטח. נסיעה טובה.
*ההגדרה של קשב נעשתה בצורה פשטנית לצורכי הפרסום בלבד. אזורים רבים ורשתות מבוזרות במוחנו מעורבות בתהליכים קשביים, דבר שמראה את המורכבות שיש ל”קשב” בפועל.
קישורים חשובים:
- נמרוד הראל ונבחרת השחייה האומנותית של ישראל- https://www.youtube.com/watch?v=kvzVJ7v4UqY
- קבלו את זה, דוגמה לקשב סלקטיבי – https://www.youtube.com/watch?v=FWSxSQsspiQ
- דוגמה חינוכית מתוך מחשבה יפה של עיריית לונדון, שרצתה להגדיל את הקשב שמפנים התושבים כלפי רוכבי האופניים במטרה להקטין את התאונות – https://www.youtube.com/watch?v=ubNF9QNEQLA&t=2s
- התוכנה לאימון ספורטאים שעליה דיברנו פותחה בטכניון ע”י פרופ’ דניאל גופר – https://www.intelligym.com/
- האיבחון של פרופיל לקויות קשב על סמך משימות קשביות בסיסיות, פותח על ידי פרופ’ לילך שלו מאוניבריסטת תל-אביב – http://attention.tau.ac.il/
- תוכנית הניסוי שמתאר שימוש בשינויים בגודל האישון כדי לפענח משפטים בוצעה לראשונה על ידי קבוצת חוקרים מצרפת והולנד – https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0148805
- ואחרון בהחלט – אמנות ההטעייה, שמתרכזת בהבדל בין קשב פנימי לקשב חיצוני – https://www.ted.com/talks/apollo_robbins_the_art_of_misdirection

פרטים נוספים
הגשה: עמית צ’יזיק, ענבר לורבר
הפקה: עמית צ’יזיק, ענבר לורבר
יועץ אקדמי: ד”ר עודד קלויר
אתר: introspectionpod.wixsite.com/podcast
החסרנו משהו? מצאתם טעות? כתבו לנו.