“טיילתי בהונג קונג והלכתי לישון בהוסטל של תרמילאים בחדרי דורמס, קיבלתי מגבת מפתח וחתיכת סבון וכוונתי לחדר שאותו אני אמור לחלוק. מתוך החדר שמעתי את עצמי, היו בפנים שני בחורים ישראלים שהאזינו ברמקול נייד לפרק ב-”עושים רוח”. הם חשבו שאני צוחק עליהם שזה אני והראיתי להם את הדרכון שלי.”
מור דיעי חנני, מגיש ההסכתים – הֶסְכֵּתוֹלְדוֹת, העשירייה, קיצור תולדות הספרות, ו-‘עושים רוח’, מדבר.
ספר בכמה מילים על הפודקאסט שלך
אני מור דיעי חנני בן 32 מתל אביב.
מגיש את רשת הֶסְכֵּתרְבּוּת (הכולל בתוכו את הֶסְכֵּתוֹלְדוֹת, העשירייה, קיצור תולדות הספרות, ו-‘עושים רוח’)
עיתונאי בפנאי פלוס. עצמאי בתחום הפקת תוכן דיגיטלי.
כבר שש שנים אני פודקאסטר, אך עם זאת השנה האחרונה הייתה המשמעותית ביותר עבורי.
למה החלטת להתחיל את הפודקאסט?
בשנת 2013 התחלתי בהקלטה של פודקאסט בשם ‘עושים רוח’ יחד עם העיתונאית והשחקנית טליה לוין. הכרנו בחזרות לאופרה ‘הילד חולם איתה’ והופענו בגרמניה.
בזמן החזרות הארוכות היו לנו שעות מתות והחלטנו למלא אותם ביצירת תוכן אותו הקלטנו במשכן לאמנויות הבמה תל אביב בחדרי חזרות ריקים.
היינו צעירים וחסרי כל ניסיון, הקלטנו את הפודקאסט בטלפון וקיווינו לטוב. כעבור שנתיים של עבודה התפצלנו ואני המשכתי לבד.
את שלושים הפרקים הראשונים של הפודקאסט גנזתי בשל האיכות הנמוכה.
במשך הזמן הקמתי גם ערוץ יוטיוב ובו העליתי על פי קטעי ארכיון שמצאתי על קלטות בשוק הפשפשים עם גרסאות נדירות לשירים ישראלים, פרקים של האוניברסיטה המשודרת ושעה היסטורית.
ניצלתי את ההזדמנות כדי לפרסם את הפודקאסט שלי בכל סרטון או קטע ארכיון שהועלה לאתר, רובם המוחלט של קטעי ארכיון לא כללו וידאו.
בשנה שעברה אחרי 40 פרקים של הפודקאסט, קיבלתי הצעה מהחינוכית בשיתוף הספריה לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה, להפיק פודקאסט בנושא תולדות הספרות שנקרא ‘קיצור תולדות הספרות‘.
בדיונים מול החינוכית על מהות הפודקאסט, הצעתי לעשות את מה שעשה יובל נח הררי ב-“קיצור תולדות האנושות”, ולהכיל את ההכללה ההיסטורית הרחבה על הספרות עצמה ולהבין מגמות ותהליכים באופן גלובלי.
ההתמקדות הייתה בהתפתחות של הפרוזה ובביטויים השונים שלה לאורך השנים (כמו ספרות ילדים, מדע בדיוני, ספרות ישראלית, ספרות בלשית וגם ססרות רוסית שהיא מעין בת דודה החורגת של הפרוזה).
בעקבות ההצלחה החלטתי לנסות להמשיך בתחום הפודקאסטים אבל בצורה יותר ממוקדת, חשבתי על הרעיון של דירוגים.
רעיון זה מצליח בכל פורמט מדיה אחר אם זה ערוץ יוטיוב (כמו ערוץ מוג׳ו שמדרג עשיריות של פרטי מידע בתחום הבידור) או אתר הפטרייה.
איך גילית את עולם הפודקאסטים?
הכרתי את עולם הפודקאסטים בערך שלוש שנים לפני שהתחלתי את הפודקאסט שלי. נהגתי להאזין לפרקים של שעה היסטורית. הם היו מעטים וניתן היה להשיג אותם רק באמצעות תוכנת האימיול.
במשך הזמן גיליתי את פלטפורמת הפודקאסטים של אייקאסט זכרונו לברכה (או ימח שמו וזכרו תלוי מי אתם).
פודקאסטים הייתה ההזדמנות הראשונה שלי להתחבר לידע.
כלקוי קריאה שמתקשה להחזיק זמן רב מול ספר מצאתי את הפודקאסטים בתור פתרון מושלם.
בשלב כלשהו גיליתי את ההרצאות שיש ביוטיוב. הייתי אחד הראשונים ששמע את סדרת ההרצאות שהפכה ברבות הזמן ל-“קיצור תולדות האנושות”.
קצת אחרי שהתחלתי עם עולם הפודקאסטים גליתי את הספריה לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה.
תוך מספר שנים קראתי את כל הקלאסיקות הגדולות.
מהם הפודקאסטים האהובים עליך?
1. קולולושה – פודקאסט שאני מאוד אוהב שמגיש ירעם נתניהו.
זה פודקאסט בנושא השפה העברית ובו נתניהו מארח חמישים גוונים של אבשלום קור. אני מעדיף הרבה יותר פודקאסטים שיש בהם ערך מוסף ושאפשר ללמוד מהם.
2. קטעים (לשעבר קטעים בהיסטוריה) – על כל נגזרותיו. הוא אחד הפודקאסטים האהובים עליי, אבל גילוי נאות, אני עובד עם יובל מלחי כך שזה לא יהיה הוגן מצדי להמליץ עליו.
3. מאחורי הקלעים – פודקאסט נוסף שאני רוצה לפרגן לו של רותי קרן.
בפודקאסט הזה היא מראיינת אנשים יוצאי דופן בתחום התרבות והאמנות: מתרגמים מעצבים מלחינים מורים לדיקציה ושאר נושאים שלא ידעתי שהם קיימים.
רותי קרן מנחה וותיקה ודואגת להכיר כל נושא על בוריו לפני שהיא ניגשת למרואיינים שלה.
מה הדברים הכי מגניבים שקרו לך עם הפודקאסט?
לפני שנתיים התחלתי ללמוד את התואר השני במידענות.
אחת המרצות דיברה על הסיבות השונות שבגללם אנשים מעלים תכנים לרשת ובין היתר היא הזכירה בחור אחד שיש לו פודקאסט שאותו הוא מפורסם בערוץ יוטיוב עצום שעלה לאוויר.
לרגע תהיתי מי זה המנובל שגונב לי את הרעיונות ואז הבנתי שזה אני.
במקרה אחר טיילתי בהונג קונג (היקרה להחריד) והלכתי לישון בהוסטל של תרמילאים בחדרי דורמס, קיבלתי מגבת מפתח וחתיכת סבון וכוונתי לחדר שאותו אני אמור לחלוק.
מתוך החדר שמעתי את עצמי, היו בפנים שני בחורים ישראלים ששיחקו משחק קלפים והאזינו ברמקול נייד לפרק ב-”עושים רוח”. הם חשבו שאני צוחק עליהם שזה אני והראיתי להם את הדרכון שלי.
אני רוצה להמשיך להתקדם בתחום הפודקאסטינג. יש בארץ קהל נהדר שאוהב תכנים מעשירים.
יש לך טיפ/ים לפודקאסטרים מתחילים?
המלצה שלי לפודקאסטרים מתחילים היא לנסות לצמצם ככל הניתן את הדיבור שלכם על עצמכם.
יש פודקאסט מאוד ידוע של ראיונות ובו המראיינים הישראלים חוזרים שוב ושוב על השקפת העולם שלהם, מספרים על חוויות, ולעיתים בקושי נכנסים למרואיין לדבר.
באופן מפתיע הפודקאסט הזה מצליח מאוד ויש לו מאזינים רבים אבל לא הייתי ממליץ לקחת את האגוצנטריות שלכם קדימה.
חייב להודות שאני באופן אישי מכניס את עצמי המון לתוך הפודקאסטים שלי, אבל לפחות אני מסייג את הדברים וקושר אותם לפרק ולא רק מגלגל את השיחה אליי.
