קולולושה

מה הסיפור של "בלי עין הרע", מה לא בסדר במילה "כושי", באיזו תרבות המילה "רגל" היא מילה גסה, ולמה אנו אומרים "על כל צרה שלא תבוא" אם אנו מתכוונים לצרה שיש חשש שבוא תבוא

***

למילים יש כוח, והפרק הזה מוקדש לכוחן המאגי של המילים ולדרכי ההתגוננות המילולית נגד אותו הכוח. עוד הפרק עוסק בטאבו ובלשון נקייה בספרות העברית הקדומה.

בשיחה עם פרופ' שמעון שרביט דיברנו על מילים שאסור להגיד בשל סיבות שונות – מפני הקודש (למשל: אדושם במקום אדנַי; פרק ט"ו או ט"ז במקום פרק י"ה או י"ו), מפני הפחד (בית העלמין או בית החיים במקום בית הקברות), מפני כבוד הבריות וצניעות (בית הכיסא או נוחיות במקום מה שבאמת עושים שם). גם דיברנו על "מילים מכובסות" מבית התקינות הפוליטית – אזרח ותיק שדחק את "זקן", "יישובי עדיפות לאומית" שהעלים את את "עיירות פיתוח".

בפרק תגלו באיזו תרבות המילה "רגל" היא מילה גסה, מדוע אומרים "בלי עין הרע" ולא "רעה", ולמה אנו אומרים "על כל צרה שלא תבוא" אם אנו מתכוונים לצרה שיש חשש שכן תבוא.

***

פרופ' שמעון שרביט הוא בלשן וחוקר של לשון חכמים, פרופסור אֶמֶריטוּס במחלקה ללשון עברית באונ' בר אילן, שם גם היה ראש המחלקה. ניהל את היחידה להבעה עברית והאולפן לעולים באוניברסיטת בר-אילן, וכן היה בין מקימי התוכנית ללימודי עריכה לשונית באוניברסיטה.

היה ראש החוג ללשון העברית במכללת בית ברל, היה מרצה אורח באונ' ת"א, ובאוניברסיטת ברנדייס (ליד בוסטון) ועוד, והיום רקטור המכללה האקדמית אשקלון, וגם חבר באקדמיה ללשון העברית.

היה חבר בהנהלה הציבורית של הספרייה הלאומית בירושלים, וגם חבר דירקטוריון הספרייה הלאומית.

תחום המחקר העיקרי שלו הוא לשון חכמים – לשון וסגנון. עוסק גם בלשון התפילה, בשיטות הניקוד בימי הביניים, בלשון ספרות השו"ת (השאלות והתשובות) ובסוגיות מתחום הסוציו-לינגוויסקה (הרחבה בנושא הזה – בפרק הבא ב"קולולושה").

כתב מאמרים רבים וספרים כגון "לשון חכמים" במסגרת הסדרה של האונ' הפתוחה "תולדות הלשון העברית", חיבר מהדורה מדעית למסכת אבות, ולא מזמן ראה אור ספרו "תורת ההגה של לשון חכמים", בהוצאת האקדמיה ללשון העברית.

***

הרחבות על הפרק באתר לשוניאדה: https://katzr.net/acc627

אתם מוזמנים לפייסבוק של "קולולושה" – חפשו קולולושה בפייסבוק ונמשיך שם