קולולושה

"בקיצור" שאינו מקצר שום דבר, "טוב" שאנו אומרים דווקא כשאנחנו איננו מסכימים, "בוא" שאינו בקשה שמישהו באמת יבוא אליי – פרק על סַמָנֵי שיח: מה התפקיד שלהם, מתי משתמשים בהם ולמה לא כדאי להתעצבן על "כזה כאילו" בשיח דבור.
***
"טוב, אנחנו מאחרים", "אז מה?", "כזה כאילו", "בוא, תרגיע" – בכל הדוגמות האלה יש מילים שאינן בשימוש המקורי שלהן. ה"טוב" אינו טוב באמת כי אנחנו מאחרים, ה"אז" אינו קשור לזמן עבר, ה"כאילו" אינו מייצג לא באמת, ו"בוא" אינה הוראה שמישהו באמת יתקרב לעברי. כך גם יש "עכשיו" שאינו מציין זמן הווה, ו"טוב" שיכול להיות משהו רע ו"בקיצור" שאינו מקצר דבר.
על כל המילים המיוחדות הללו, שיש הקוראים להן "מילות חלל" (והן לא!) – בשיחה עם פרופ' זהר לבנת. היא מוכיחה שאין אלה מילות חלל סתמיות אלא יש להן תפקיד של איתות מיוחד בשיחה, וכן עוד תפקידים מעניינים. דיברנו על התפקידים, מתי משתמשים בהן ולמה, וגם שוחחנו על גלגול המשמעויות מהערך המילוני לערך מושאל שרק בגרעין שלו קשור למשמעות המקורית.

***
פרופ' זהר לבנת היא בלשנית וחוקרת שיח מן המחלקה ללשון העברית וללשונות השמיות באוניברסיטת בר אילן, שם גם הייתה ראש המחלקה. הייתה נשיאת האגודה הישראלית לבלשנות יישומית (איל"ש), יו"ר ועדת המקצוע ללשון העברית – ועדה שמלווה את לימודי הלשון במערכת החינוך בכל הגילים.
עורכת את כתב העת "בלשנות עברית", וחוקרת בעיקר את העברית המודרנית, בדגש על תחום הפרגמטיקה, הרטוריקה וחקר השיח, הן בעברית הכתובה והן בדבורה.
***

עוד הרחבות על הפרק באתר לשוניאדה: https://katzr.net/e45f12