קולולושה

האם יש קשר בין מכונה-machine, עין-eye ואיך יודעים זאת, על חוסר הקשר בין חרב ובין להחריב, ועל המשמעות המפתיעה של “נעים זמירות ישראל” ואיך שם העיר עזה מוכיח זאת.
***
אטימולוגיה עממית הכוונה להסבר לא נכון של מקור של מילה. למשל: הגיוני לחשוב שיש קשר בין המילים חרב ולהחריב, ובין המילים מסתורין וסתר, אבל בפועל אין קשר כזה. איך יודעים שאין קשר כזה, והאם יש אטימולוגיה עממית בתנ”ך וגם בחז”ל?
בפרק שהוקלט בפני קהל בזום (“קולולושה חי”) שוחחתי עם ד”ר גבריאל בירנבאום על אטימולוגיה עממית שיצרה מילים חדשות (אחיין, דודן, חשוון), על השאלה אם כשחז”ל הסבירו משמעויות של מילים הן חשבו שזה נכון מדעית או שהם התכוונו לדרשה שנועדה להביע רעיון מסוים (למשל: אפיקומן, פרוזבול), וגם: איך חוקרי הלשון יודעים אם יש או אין קשר בין מילים ואיך האדם הממוצע שאינו חוקר יוכל לגלות זאת בעצמו.
בשיחה דיברנו על מילים שונות: האם יש קשר בין בלשן ובין לשון, על המשמעות המפתיעה של “נעים זמירות ישראל” שאומרים על דוד המלך ואיך העיר עזה מוכיחה זאת, כיצד יודעים שהמילה עוגן אינה עברית במקור ושאין קשר בין המילה ערכאות למילה עָרַך או לעורך דין.
בפרק גם הפרכנו את הקשר בין כלב ובין כולו לב, וגם דיברנו על מילים בעברית שנשמעות דומות למילים בשפות אחרות ואיך יודעים איזו שפה הושפעה מרעותה, כגון מכונה-machine, פרטי-private, עין-eye, יש-yes, אבוב-oboe, שף-chef.
***
ד”ר גבריאל בירנבאום – בלשן, מחבר הספר “לשון המשנה בגניזת קהיר”.
היה בעבר המזכיר המדעי של האקדמיה ללשון העברית.
***
הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il