ציון משתמשים
על הפודקאסט – על המשמעות
הפודקאסט עוסק ברעיונות ובהוגים שמעצבים את פני החברה. בפרקים השונים אנחנו בוחנים את ההיקף הראוי של חירות הפרט, אחריות אישית ומעורבות אזרחית.
הפודקאסט עוסק בנושאים רבים שעל סדר היום הישראלי בניהם: המסורת היהודית בחיים המודרניים, היהודים ושמרנות ליברלית, עתיד המשפחה המודרנית, עתיד מדינת הרווחה, ביטחון, לאומיות, מסורת וחופש, דת ומדינה, משבר אירופה המודרנית, הקפיטליזם הדמוקרטי, משילות, משפט ודמוקרטיה, אקטיביזם שיפוטי, המזרח התיכון, תרבות האיסלאם ועוד.
האזנה לכל פרקי הפודקאסט
הצטרפו לקבוצת הטלגרם שלנו https://t.me/alhamashmaut —
הפודקאסט עוסק ברעיונות ובהוגים שמעצבים את פני החברה.
💰https://bit.ly/3O32cok💰💰 לביצוע מנוי
בפרקים השונים אנחנו בוחנים את ההיקף הראוי של חירות הפרט, אחריות אישית ומעורבות אזרחית.
— —הפודקאסט עוסק בנושאים רבים שעל סדר היום הישראלי בניהם: המסורת היהודית בחיים המודרניים, היהודים ושמרנות ליברלית, עתיד המשפחה המודרנית, עתיד מדינת הרווחה, ביטחון, לאומיות, מסורת וחופש, דת ומדינה, משבר אירופה המודרנית, הקפיטליזם הדמוקרטי, משילות, משפט ודמוקרטיה, אקטיביזם שיפוטי, המזרח התיכון, תרבות האיסלאם ועוד
רשימת ההמלצות שנאמרו במהלך הפרקים – קריאה סרטים פודקאסטים וכו’https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit?usp=drivesdkמוזיקת הפתיח באדיבות – [email protected] יאיר הוכנר
בפרק זה של הפודקאסט, אנו מארחים את שלמה בשן, אשר מספר על חוויותיו ועדויות מקוממות מהתנהלות הפיקוד הבכיר ביהודה ושומרון במהלך תקופת המלחמה. במרכז הדיון עומדת השאלה המעוררת מחלוקת: האם פעולת הפיקוד בזמן מלחמה הייתה נכונה ומוצדקת, או שמא חריגה מהנורמות והעקרונות הצבאיים?
בשן חושף כיצד קצינים ולוחמים הודחו מתפקידם בעקבות חתירתם למגע מוגבר עם האויב, ומסביר את קונפליקט הערכים שבין ניהול מלחמה פעילה לבין שמירה על ”שקט תעשייתי” באזור. הוא מציג דוגמאות מהשטח שמעידות על כך שהתערבות פעילה ונחושה יכולה להביא לירידה בפיגועים ולשיפור הביטחון, אך גם מצביע שלמקרה האבסורד פעולות כאלו נתקלות בהתנגדות הפיקוד הבכיר.
הדיון חושף את המאבק הפנימי בין עקרונות הלחימה לבין הנחיות הפיקוד העליון, ובוחן את השפעתם על מורל הלוחמים והמפקדים בשטח. דבריו של בשן מעלים שאלות קשות לגבי ניהול הלחימה, האחריות לקבלת החלטות קריטיות, והיחס המורכב בין ביטחון למדיניות.
בנוסף, הפרק מפרט את הטיפול באירועים חריגים בצה”ל ואת השיקולים המעורבים בהחלטות שנלקחות ברמה הפיקודית והמשמעתית. כל אלה מובילים לדיון עמוק ומרתק בנושאים של מנהיגות, אתיקה צבאית והשפעת הלחצים הפוליטיים והבינלאומיים על ניהול הלחימה.
שלמה בשן הוא מפקד פלוגה שהודח בעקבות חתירתו למגע בשבועות שלאחר פרוץ המלחמה.
לצפיה ברשימת ההמלצות
לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי
להצטרפות לערוץ הטלגרם
להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן
האזנה נעימה!
פרטים נוספים
הגשה: תמיר דורטל
הפקה: תמיר דורטל ושותפים נוספים
אתר אינטרנט: buzzsprout.com/278171
החסרנו משהו? מצאתם טעות? כתבו לנו.
היי
אני נהנה מהאתר שלכם, המון ידע.
יש לי הערה לעו”ד זיו מאור.
הוא אומר שם משפט ש “פסיקת בית המשפט העליון לא עושה עליו שום רושם ולא מקובלת עליו”.
האם זה טיעון רציני?
האם עו”ד מאור אתה לא משחק לכל מי שחולק עליך ונותן לו בזה את כל הלגיטימציה להשיב לך באותה מטבע למשל:
“שמעתי אותך, כל מה שאמרת, מההתחלה ועד הסוף…. פשוט לא מקובל עלי”.
זה מזכיר לי בירוקרטיה ששואלים אותה למה והיא מתחבאת מאחורי המילים: “זו המדיניות שלנו”. למה? “זו המדיניות שלנו”.
אשמח אם תתקן אותי במידה ולא הבנתי אותך.
והערה נוספת.
אמרתם שהרפורמה התחילה באמריקה, אני חושב שהיא התחילה בגרמניה.
תודה
מרקי אסף
מתפלא על ההערות. כשזיו אומר שההחלטה של בג”ץ לא עושה עליו רושם, ברור לכל מי שהאזין למה שנאמר לפני כן, שהפרשנות המבחינה בין המרה לבין גיור היא לא רק לא הגיונית, אלא גם עומדת מאחוריה אג’נדה שמטרתה להקל על ההגירה, ולכן האסמכתא היחידה שיש לה, היא שמי שקבעו אותה הם נושאי תפקיד מנופחים. זיו מבטא כאן את תחושתו שלו, שעליו זה לא עושה רושם.
הוא לא טוען שהרפורמה מתחילה בגרמניה, ובדבריו מוזכר שחלק מן המהגרים לאמריקה שיצרו את הרפורמה הגיעו אליהו מגרמניה, אך טוען שקיים הבדל מבחינת הרקע והמניעים ליצירת התנועה, בין אמריקה לגרמניה, בגרמניה היתה קהילתיות על כל המשתמע, כולל שנאת ישראל, ואילו באמריקה היא נעדרה.
שלום
אני רוצה להתייחס לריאיון עם רן בר יושפט “שמרנות וליברליזם”.
הוא אומר שהשמרן מאמין ב”חוק טבע” ומתנגד חריף “ללוגיקה”. ברגע זה הוא לקח את הדיון בתפיסה של השמרן, לאיזור האמונה ושם אין דיון. זו אמונה שהיא דבר שרירותי, לא על בסיס היגיון.
חבל שהוא המשיך, מיותר.
וסליחה, אבל כל ההרצאה מריחה יותר מתעמולה ולא הרצאה מדעית.
מה זה הזלזול הזה בפרופ’ יובל נוח הררי : “כן, כל מיני חברה כמו יובל נוח הררי..” כאילו זה אחד שיושב על הברזלים ליד קולנוע להצגות יומיות.
ומה זה השימוש המזלזל בביטוי “הינדוס חברתי”
מצטער אבל הפודקסט ממש מגמתי וחבל
תגובה לראיון עם עו’ד ערן בר יושפט: אני רוצה להציג את הסתירה שלא זכתה להתייחסות בראיון בין מדינה יהודית לדמוקרטית ואח’כ להציע פתרון שמשום מה עד עכשיו לא יצא לי להיתקל בו..
עו’ד ערן מציג את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ללא סתירה בתנאי שיישמרו הסמלים והאינטרסים של הלאום היהודי ובלבד שזכויות הפרט של בני המיעוטים ישמרו כולל הזכות לבחור ולהיבחר.
אומנם עו’ד מצליח לשחרר אותנו מהאובססיה שאם אתה יהודי אז אתה לא באמת דמוקרט ולהפך
אבל
למרות זאת מדינת ישראל היא לא באמת מדינה יהודית ודמוקרטית , אלא יותר נכון לומר מדינה ליברלית דמוקרטית עם רוב מקרי של יהודים.
הריבונות היהודית במדינת ישראל תלויה בכך שישמר רוב דמוגרפי יהודי.
תיאורטית , אם המאזן הדמוגרפי ישתנה לטובת הערבים איני בטוח שרוב של חברי כנסת ערבים ימשיכו לשרת אג’נדה של לאום יהודי בלשון המעטה…
במצב הנוכחי , הזכות של העם היהודי לריבונות במדינת ישראל תלויה בכך שהוא מהווה רוב דמוגרפי. זהו אינטרס שכמעט כולם מסכימים עליו בלי לשים לב שהוא בעצם מבטא חוסר שייכות מהותית בין העם היהודי למדינת ישראל או לארץ ישראל.
מהאינטרס הזה נגזרת מדיניות ויחס עויין כלפי העם הערבי – של אובססיה לשמור על רוב דמוגרפי יהודי כדי לא לאבד את הריבונות היהודית – למשל איננו מוכנים להחיל ריבונות על אזורים המאוכלסים בפלסטינים כדי שחלילה לא נצטרך להעניק להם אזרחות וזכויות הצבעה לכנסת , איננו יכולים גם לכבוש את עזה ולהחיל עליה ריבונות מאותה סיבה . או לקלוט כמות גדולה של פליטים וכו’
התוצאה לכל זה – המשך מדיניות של כיבוש ושלטון צבאי על הערבים , המשך הזנת הסכסוך ע’י תחזוקה מלאכותית של ישויות פוליטיות עויינות כמו הרש”פ והחמאס וכל זאת בשם הליברליות אשר לא מאפשרת לעגן בחוק את הריבונות היהודית שהרי היא מצריכה להבחין בין בני העם היהודי לשאר העמים. באופן אבסורדי , בשם ערכים הומניים יוצא שאנחנו מאמצים יחס עויין ומתנכר כלפי אלה שאינם יהודים.
אני מציע מודל פשוט להפליא , מודל שאיני בטוח אם הוא קיים באף מקום אחר בעולם. למעשה, אין היום בעולם דמוקרטיה לאומית אלא רק דמוקרטיות ליברליות שיש בהם רוב דמוגרפי מקרי לאומי . לטענתי כולם יהנו ממנו . כולל הפלסטינים:
יש לעגן בחוק שהזכות על הריבונות שמורה רק ליהודים , או למי שמתאזרח כלומר מי שמצטרף ללאום היהודי , דהיינו מתגייר.
ומה עם כל בני המעוטים תושבי המדינה ? הם יוגדרו כתושבים י
ויהנו מכל זכויות האדם , ביטוח לאומי , בריאות, חינוך וכו’ חוץ מהזכות לבחור ולהיבחר . ואם מישהו בכל זאת רוצה זכויות על הריבונות – שיתגייר.
עפ’י מודל זה , אין בעיה שיחיו כאן גם 100 מיליון לא יהודים עם כל זכויות האדם והחירות למעט הזכות על הריבונות . זאת תהיה מדינה יהודית ודמוקרטית (שרק העם היהודי הוא הריבון) ושמתייחסת באהבה לכל אדם באשר הוא אדם מבלי לפחד מהבדלי הלאום .
זה באופן כללי המודל שאני מציע , יהיו כמובן קושיות ושאלות על זה – אך ניתן למצוא פתרונות טובים – למשל , מי ייצג בכנסת את אלה שאינם יכולים להצביע ?
תשובה : יהיה שר יהודי שידאג לצרכים שלהם , ואפשר גם לתת יצוג בכנסת ובוועדות למנהיגי ציבור מבני המעוטים וכו’ ואידך זיל גמור.
אני התוודאתי לפודקאסט על המשמעות, דרך חבר והייתי כזבוב על הקיר בין כל הקהילה שנדהמתי לגלות שם.
יש אנשים מכל הסוגים – דתיים, חרדים, חילוניים, שמאלנים, מה שלא תרצה וכולם יודעים לנהל שיח עם תרבות דיון נאותה, זה פותח כל כך הרבה דלתות, שפשוט כיף לקרוא אפילו מבלי להאזין לפרק אחד.
ואם יש כאלה שיעיזו להאזין לפרק אחד, יגלו כמה הם לא יודעים וכמה זה חשוב בעידן שלנו, לדעת את הדברים הללו – תמיר מביא מרואיינים מכל הסוגים ונותן לכולם במה, אפילו אם לא מסכים איתם בצורה מובהקת וזה דבר נפלא שחסר ביותר.
דרך צלחה מאחל לו.
פודקסט “על המשמעות” של תמיר דורטל – הפודקסט הפוליטי-פילוסופי הכי מעמיק ורציני בעברית.
תמיר יודע לשאול שאלות אינטלגנטיות ומדוייקות.
על המשמעות של תמיר דורטל הפך בשנים אחרונות להסכת הכי חשוב בנוף הפוליטי-אינטלקטואלי הישראלי ומומלץ בחום להשמעה והקשבה.
על המשמעות, אחד הפודקאסטים המעניינים ביותר!
פודקאסט על המשמעות של תמיר דורטל גרם לי לרצות שהנסיעות הביתה ימשכו עוד עוד. מומלץ בחום, תודה !
פודקאסט מעולה!
מי שרוצה להעמיק במחשבה מדינית וכלכלית יחד עם עוד תכנים מעניינים ומגוונים, זה המקום!
מודה מאוד לתמיר דורטל התותח על כל השיחות המעשירות עם המראויינים, וההשקעה העצומה הנלווית לתפעל את כל הפודקאסט.
אחלה של על המשמעות
על המשמעות של תמיר דורטל מתברר כאחד הקולות הכי משפיעים שקמו בתקופה האחרונה.
יותר ויותר אני פוגש אנשים שלאחר שיחה קצרה מתבררים כמאזינים אדוקים ושותפים לקהילה הולכת וגדלה של ציבור משכיל רחב אופקים עם מודעות פוליטית פילוסופית עמוקה ומבוססת.
תמיר, יישר כח אל תפסיק
“לעזאזל עם אלה שידעו לבטא את מחשבותינו לפנינו.” סמואל בקט
חיפשתי משהו אקטואלי וגם מעניין, בלי כל הרעש והמהומה של התקשורת, ומצאתי את הפודקאסט הזה, הסתקרנתי ללמוד מה זה אומר הקשר בין הצלחה עסקית ליהודים, וחייבת לומר שזה אחד הדברים הכי מרתקים ששמעתי, איך שהוא חיבר בין כל הדברים כמו חוט מקשר, והקשר בין התרבות להצלחה עסקית, פשוט מרתק, ויותר חזק מכל הרצאה של רב מחזיר בתשובה 🙂 אשמח כמובן לדעת באיזה ספר מדובר ולקרוא אותו. תודה!
הספר נקרא המאסטרים