
ציון משתמשים
על הפודקאסט – עושים תנ”ך עם יותם שטיינמן
פודקאסט על ההיסטוריה של התנ”ך והמזרח הקדום. מסע היסטורי אל תקופת המקרא.
האזנה לכל פרקי הפודקאסט
יותם שטיינמן ואורחים יוצאים למסע היסטורי אל תקופת המקרא
באחד הפרקים הקודמים של “עושים תנ”ך” נגענו בסיפורו של יוסף במבט כולל והבטחנו שבהמשך “נפרק” את הנובלה ששמה במחקר הוא מחזור סיפורי יוסף ונדון בהם אחד-אחד. בפרק זה נתמקד בסיפור שפותח את מחזור הסיפורים הזה: סיפור חלומותיו, ירידתו לבור ומכירתו למצרים.
כיצד מוטיב החלומות של יוסף דומיננטי במחזור סיפוריו? מדוע החלומות מפתיעים? למה האחים שונאים כל-כך את יוסף? מדוע הם מתכננים להרוג אותו? ולמה הם זורקים אותו לבור? אם יעקב יודע שאחיו של יוסף שונאים אותו, למה הוא בכלל שלח אותו אליהם וחשף אותו לסכנה?
הסיפור במבט ראשון נראה זורם ואחיד, ממש הרמוני. אבל, במבט נוסף ובקריאה ביקורתית וצמודה, הסיפור משמש דוגמא מצויינת לקריאה סלקטיבית ודילוג על פערים. בעיון מעמיק מסתבר שהסיפור מלא חורים, מתחים, כפילויות, סתירות, וכל שאר הדברים שהופכים את העיון בתנ”ך לכל כך מעניין. כל השאלות והתשובות שבסופו של פרק מביאות להבנה מלאה ואמיתית של סיפור מכירת יוסף, בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.
האזנה נעימה,
יותם
![יוסף בעל החלומות – יוסף בבור (שחר ענבר) [עושים תנ”ך]](https://d3wo5wojvuv7l.cloudfront.net/t_rss_itunes_square_1400/images.spreaker.com/original/dc1b5af3398864de8d601beb8b39fef4.jpg)
פרטים נוספים
הגשה: יותם שטיינמן
הפקה: פודקאסט ישראל
אתר אינטרנט: osimhistoria.com/osim-tanach
החסרנו משהו? מצאתם טעות? כתבו לנו.
שלום יותם…
אני מאזין קבוע של עושים תנך ואני מבקש לומר כי היה ראוי להזמין את ליאורה רביד לתוכנית המאה (ולהתגבר על המשקעים). אבל אם אשמע שהזמנת אותה והיא העדיפה לא לבוא אזי תנוח דעתי ולא אחשוב שיש כאן טינה כלשהיא.
ככלל תבורך על התוכנית המעולה שבזכותך אני מעשיר את ידיעותיי ואת עולמי הרוחני
כתובת אתר הפודקאסט לא מעודכן..הקישור הנכון הוא https://www.osimhistoria.com/osim-tanach
בכלל כל רשת הפודקאסטים של עושים היסטוריה עברו לאתר חדש. חבל שלא מעודכן גם בשאר התוכניות.
היי אביב,
תודה רבה על העדכון.
עדכנו את הקישור.
ערב טוב,
רני
בפרק על סוד עקרותה של שרה
נאמר שלפי המחקרים ממוצע גיל התמותה לפני כמאתיים שנה היה ארבעים ומשהו ומחצית מהילדים מצו לפני גיל חמש.
המסקנה מכך, שרוב האנשים מתו בגיל ארבעים בערך היא שגויה כמובן.
אם הממוצע ארבעים ומחצית מתו בילדות המוקדמת, המחצית השנייה הגיעה לגילאי שבעים – שמונים.
זה חשבון פשוט.
גם עצמות אגם שנמצאו מלפני מאות ואלפי שנים תוארכו לגילאי 70.
לשימת ליבכם.
יותם יקר
תודה על פודקאסט מרתק. מפריע לי כאשה, שבכל פעם שעולה נושא היותן של הנשים רכוש בתנך, או סוגיה אחרת שקשוקה למעמדן, אתה אומר “סליחה מהנשים” או “שלא יכעסו הנשים”. האם מצב זה לא אמור להפריע לכל אדם באשר הוא? אילו היו הנשים רכוש היום, מבחינתך ומבחינת חבריך הגברים זה היה בסדר?!
אם אתה מתיימר להציג עמדה נאורה ומתקדמת, מתבקש שתאמר “סליחה מהמאזינים”. כל המאזינים.