זה מעסיק אותי – חיים טוב עם הפרעת קשב

לפעמים הדיבור שלנו הוא כמו כתב חידה.
בדיוק ברגע הקריטי לא יוצאת לנו המילה הנחוצה או שאנחנו לא זוכרים את כל הפרטים החשובים.
לפעמים אנחנו מתחילים את השיחה מהאמצע כי לגמרי ברור לנו שאחרים יודעים על מה אנחנו מדברים.
ולפעמים תוך כדי שיחה נקפוץ לנושא אחר, כך סתם בלי הכנה
ולא נבין שההוא שמסתכל עלינו בעיני עגל אין לו בכלל מושג על מה אנחנו מדברים.
פרק קצרצר עם הרבה צחוק
על דיבור שאופייני רק לנו.
ועל כל אלה שצריכים לחיות , או נתקלים בנו ומנסים לרדוף אחרי קצה .
חוט- כדי להבין.