בול בפוני

אנחנו שונאים שקרים, אנחנו שונאים שקרנים. ועדיין, האדם הממוצע משקר פעם וחצי ביום. אף שאמירת אמת היא הבסיס לאמון, בפועל בחיי היומיום של ארגון כולם משקרים – מייפים מציאות, מכופפים עובדות, מותחים את האמת, משמיטים עובדות, מפיצים רכילות או מסתירים מעידות. לפעמים כדי להמנע מקבלת אחריות, לפעמעיםם כדי לצבור מעמד או השפעה, לפעמים כדי לשמור על אחרים מאמת לא נעימה. הסיבות מגוונות, וכך גם הסיכונים שתרבות של שקר יכולה להביא לארגון.

בשיחה עם אלון שרוני, יועץ ארגוני וצלם חובב, דיברנו על מנעד התפקידים של שקרים בארגונים, וכיצד ניהול לא נכון של התופעה יכול להפוך לאבן נגף לאפקטיביות הארגונית. זה טבעי שאנשים משקרים וימשיכו לשקר, אבל לנו כמנהלים יש אחריות וכלים לשלוט בהיקף התופעה, בחומרתה, ובמחירים שנשלם עליה: מוטיבציה לשקר תמיד תהיה, השאלה היא האם אנחנו כמנהלים נותנים לה את הלגיטימציה להתממש.